אתם יודעים שאלון חילוני.

לא סתם חילוני, קיבוצניק.
לא סתם קיבוצניק, מרוקאי קיבוצניק.

הפירמידה הזו מאגדת בתוכה כל כך הרבה משמעויות, אבל רק על דבר אחד באתי לדבר אתכם: השבתות הראשונות שלנו בקיבוץ.

לזכות חמותי היקרה אומר שהיא דאגה לקנות כל מה שצריך: פלטה, מיחם והמון חד פעמי.
לזכות חמי היקר שהוא לקח על עצמו לתפעל את כל אלה, כולל לכבות את האור במקרר, כולל להדביק סלוטייפ על המתג של האור בשירותים, כולל לקטוף צמחי תבלין לפני שבת.

רק דבר אחד היה חסר: אוכל לשבת.
אני ואלון היינו מגיעים בשישי בבוקר ומתחילים לתקתק סירים, סלטים, מאפים ועוגות.
פעם בחודש בערך הגענו, וכך היה.

לאט לאט השניים (חמי וחמותי הנ"ל) נכנסו לעניינים, וגם אנחנו כבר התחלנו לחפף ולהגיע רק כמה שעות לפני שבת (גם כי לאלון כבר נמאס לחרב את ימי השישי שלו במטבח, וגם כי אני קצת התחלתי לשחרר ולשמוח בסיר אחד ולא בשש).
בעל כורחם השניים התותחים התחילו להרים שבתות מהסרטים, כולל דג מרוקאי כל שבת, כולל עופות ממולאים כל טוב (הנה ורסיה של המתכון), סלטים מיוחדים כמו גזר עם פקאן סיני או תרד ותפוזים.
מאז עברו הרבה שנים, וגם הם כבר התחילו לחפף, אבל מה שכן, מדי פעם חמותי מפציצה באיזה מתכון שהיא שולפת השד יודע מאיפה והוא משתחל בקלות אל ארסנל המתכונים שלי (רק אלוהים ממשיך לספור כמה פעמים כבר הכנתי את העוף בבצל שלה).
וכשמגיע מתכון כזה אני ישר מזהה אותו וחוטפת (ואז חולקת אתכם),

כמו המתכון המשוגע הזה לאורז עם כל מיני דברים טובים שבכלל מכינים בתנור, ואז הוא קצת מקבל קריספיות שחומה וכיפית:

מצרכים:
4 בצלים
צרור יפה של פטרוזיליה (אם זה גוש קטיף אז 2 צרורות)
צרור קטן כוסברה
צרור קטן שמיר
2 כוסות אורז
כפית כורכום
חצי כפית ג'ינג'ר טחון
חצי כפית קינמון
רבע כפית אגוז מוסקט
כפית מלח
כפית פלפל שחור גרוס
שליש כוס שמן זית
3.5 כוסות מים רותחים

אופן ההכנה:
קוצצים את הבצלים ומטגנים היטב בשמן זית ומעט מלח.
קוצצים את הירק ומערבבים עם האורז, הבצל המטוגן והתבלינים.
מסדרים בתבנית ומוסיפים בעדינות את המים והשמן.
מערבבים הכל ומכסים בנייר כסף.
מחוררים מעט את הנייר ומכניסים לתנור שחומם מראש ל200 מעלות, לשעה.

מתמכרים.