בימים הראשונים, כשרק הכרתי את אלון, הייתי מתחבאת מההורים שלו.
הוא היה גר לבד במן חדר קטן בקיבוץ, ואני הייתי באה אליו לשם.
הייתי דתיה שיוצאת על חילוני בן חילונים, וחששתי נורא מהמפגש איתם.
ערב אחד, הוא אמר לי כבדרך אגב 'אני הולך לאכול אצל ההורים, את באה?'
אמרתי 'לא'
אבל איכשהו תוך 3 דקות כבר ישבנו סביב השולחן בבית של ההורים שלו.
השולחן היה עמוס: גבינות מכל מיני סוגים, ממרחים, ירקות, מאפים.
על פניו זה היה נראה כמו ארוחת ערב טיפוסית של כל משפחה, רק מה-
ישבנו שעות.
במקום לתקתק את הארוחה ולחזור למחבוא, פשוט ישבנו שעות.
כאילו הזמן עצר, ואף אחד לא מיהר לשום מקום.
כולם אכלו בצורה איטית ומתמשכת, ארוחה שאין לה התחלה ואין לה סוף.
ותוך כדי דברו בלי סוף, שאלו שאלות, ומה השוס? גם הקשיבו.
לא הכרתי את זה מהמשפחה שלי, אצלנו זה ככה:
כולם יושבים, אמא מגישה לשולחן, כולם אוכלים, מדברים על כלום ומתפזרים לחדרים.
סיפור של 5 דקות גג.
בכל אופן,
בדרך חזרה אלון סיפר לי שהוא חצי יווני,
וחוץ מהבורקסים שהיו הערב, כדאי שאתכונן כי דוד שלו הולך לשבור צלחות בחתונה שלנו.
ומאז אני יודעת, שאלה הארוחות שהוא הכי אוהב-
מוציאים כל מה שיש במקרר ושמים על השולחן, מכניסים איזה מאפה לתנור, חותכים ירקות, צלוחית שמן זית ויושבים.
מנשנשים מפה, מנשנשים משם, פתאום השכנה נכנסת ומתיישבת, פתאום הגנן מצטרף, ויש אלכוהול וזמן.
יש זמן. אף אחד לא ממהר לשום מקום, קצת כמו בשבת.
שנתיים מאוחר יותר, דוד שלו רקד עם כוס אוזו על המצח ושבר צלחות בחתונה שלנו (נשבעת).
והיום, 6 שנים אח"כ, ורגע לפני פסח, הודעתי לאלון שיתחבר לצד היווני שלו כי מהיום עד החג אני פותחת טברנה.
מוציאה את כל מה שיש לי במקרר ובארונות, מסדרת על השולחן ואוכלים-
ארוחה שאין לה התחלה ואין לה סוף, בנחת, וכמו שאומרים החברים בפיראוס: סיגה סיגה, שוואיה שוואיה.
כל יום אוסיף לשולחן תבשיל או מאפה שאכין משלל הקמחים שיש לי במקפיא או מהלחם שנותר לי משבת.
היום אני בקציצות זוקיני ולחם- אווריריות ופציחות בניחוח רענן של נענע.
שלא תגידו שלא אמרתי: כדאי להכין כמות כפולה כי זה הולך להתחסל תוך דקה.
אם אין לכם לחם יבש משבת- אפשר לשים פירורי לחם במקום,
ואם בא לכם לאפות ולא לטגן- ראו הוראות בשלבי ההכנה.
מתכון ראשון ומעולה בסדרת המתכונים שפתחתי עבור הגבינות של פיראוס.
מצרכים:
500 גרם זוקיני או קישואים קטנים
4 שיני שום
חופן עלי נענע
חופן עלי שמיר
2 ביצים
כיכר לחם יבש או 1.5 כוסות פירורי לחם
מלח
פלפל
שקית אבקת אפיה
חצי חבילה גבינת פטה כבשים 20% של פיראוס
שמן לטיגון או שמן זית לאפיה.
אופן ההכנה:
מגררים את הקישואים בפומפיה גסה ומניחים בקערה.
מפוררים את הלחם ומוסיפים.
קוצצים את הנענע והשמיר, כותשים את השום ומוסיפים.
מוסיפים ביצים, מלח, פלפל ואבקת אפיה.
מערבבים היטב היטב ומכניסים למקרר לרבע שעה.
מוציאים, מפוררים את הגבינה ומערבבים היטב.
אפיה:
מחממים תנור ל220 מעלות חום עליון תחתון.
מוסיפים לבלילה 4 כפות שמן זית.
מכדררים כדורים ומסדרים בתבנית.
מועכים את הכדורים קלות, לקבלת צורה פחוסה ושמנה ומכניסים לתנור לחצי שעה או עד להשחמה מלאה.
טיגון:
מחממים שמן בסיר, בערך 8 ס"מ, ל170 מעלות.
מכדררים קציצות פחוסות ומטגנים משני הצדדים להשחמה יפה.
ולא לשכוח לשלוח לי תמונות!