'שקשוקה' (באמזיגית-ברברית) משמעותה ערבוב.
ערבוב של רוטב אדום שמתבשל לו לאטו על אש קטנה כדי לשמש בסיס לכל מה שיכנס יותר מאוחר פנימה.
זהו מאכל טיפוסי של יהודי דרום תוניסיה שהגיע ארצה עם העליה מג'רבה וטריפולי, והפך לאורח קבע בכל שולחן ישראלי (ובכל בית קפה תחת הכותרת "ארוחת בוקר ישראלית")
בארצות המוצא עדיין מחלקים את השקשוקה לעונות: בחורף תפוחי אדמה ובקיץ עגבניות.
בישראל, השקשוקה הפכה לשם נרדף לתבשיל עגבניות עם ביצים או לכל תבשיל עם ביצים בעצם.

את השקשוקה מתבלים בבז'אר- תערובת תבלינים משובחת הכוללת ליקריץ, ורדים, גינגר, קינמון ועוד (יש מתכון אל תדאגו). הבז'אר מעולה גם לתיבול של בשר ואפילו דגים.

את השקשוקה התוניסאית האמיתית הראשונה בחיי אכלתי רק אחרי ששבתי בעצמי משם.
עד אז אכלתי המון שקשוקות לארוחות בוקר בבית של אמא שלי, ואפילו הספקתי כמה אצל סבתא (השקשוקה של סבתא בכל פעם היתה אחרת- פעם היתה זורקת פנימה נתחים של דג, פעם אחרת שמה פלפלים חריפים, ולפעמים צ'יפסים כאלה מטריפים. כל פעם היה לזה טעם אחר ולהכל קראו שקשוקה),

אבל את עולם השקשוקות גיליתי הרבה מאוחר יותר מאותם בקרים של ילדותי.

שקשוקה תפוחי אדמה:

1 בצל גדול
1 פלפל ירוק חריף
3 שיני שום טרי
3 תפוחי אדמה גדולים
4 ביצים
1 כפית בז'אר (מתכון בהמשך)
מלח
פפריקה
שמן זית

מתכון לבז'אר:
1 כף גינג'ר טחון
2 כפות פלפל שחור גרוס
1 כף פלפל לבן
1 כף ורדים טחונים
חצי מקל שוש אל ורד (ליקריץ) מגורד
1.5 כף קינמון

מחממים שמן זית בסיר רחב.
קוצצים את הבצל ומוסיפים לסיר, מוסיפים מעט מלח,
סוגרים את הסיר ומאדים כך כחצי שעה.
מוסיפים כף פפריקה ומערבבים.
מוסיפים כחצי כוס מים ומתחילים "לשקשק" עד שנוצר רוטב סמיך ומתקתק.
חותכים את תפוחי האדמה לקוביות קטנות ומוסיפים פנימה בשכבה אחת, משקשקים שוב.
מוסיפים כף בז'אר ומערבבים, מביאים את הרוטב לרתיחה ומנמיכים.

קוצצים את הפלפל והשום ומויספים מלמעלה בלי לערבב.
מכסים ומנמיכים את האש עד שתפוחי האדמה נמסים פנימה.

שוברים ביצים ומבשלים עד למידת העשיה הרצויה.

מנגבים עם לחם בית או סתם פיתה שמצאתם במקפיא.