אצלנו בבית לא אוכלים חלבי. בכלל.

אבא שלי נולד בארץ, אבל בנשמתו הוא תוניסאי אסלי. ותוניסאים, יש להם איזה קטע כזה שהם לא אוכלים חלבי. לא גבינה לבנה, לא גבינה צהובה, על חמאה בכלל אין מה לדבר: רק אומרים "חמאה" ליד אבא שלי והוא מקיא.
אמנם הוא אוכל שוקולדים וגלידות, אבל רק כאלה שלא כתובה עליהם המילה "שמנת" (למשל גלידה 'לוקס', זוכרים אותה? עם האגוזים והסוכריות בפנים)

אמא שלי לא תוניסאית, אבל היא גם לא נוגעת במוצרי חלב, מטעמי בריאות.

תמיד כשאני מספרת את זה לאנשים, הם שואלים אותי: "אז מה אתם אוכלים לארוחת הבוקר?"

חביתה עם צ'יפס
חביתה עם נקניקיות
חביתה עם כמון
חביתה עם זיתים
טונה
פסטרמה
ביצה קשה
ירקות

ובאמת ברוך השם בבית שלי אף פעם לא היה חסר אוכל טעים. וגם היום, כשאני כבר נשואה עם ילד (מתוקי) וגרה בבית משלי (כלומר, בשכירות) לא תמצאו אצלי גבינה במקרר* (אלא אם חמותי היקרה מגיעה לבקר, ואז יהיה גם קוטג').

(*לא כולל גבינות שוות מבאשר שלמדתי לאכול עם השנים)

אז בגלל שאין חלבי, לקינוח אנחנו אוכלים קרקרים, או עוגות שמרים עם שמן וקקאו, או מקרוד, וכן הלאה..
ואלה,
אלה עוגיות הדגל של אמא שלי (שקבלה את המתכון מדודה רחל שקבלה את המתכון מדודה שרה שקבלה את המתכון מיפה טרבלסי שלא גילתה מאיפה היא קבלה אותו). שמן כבר יצא למרחוק ואין אחד שלא מתמכר אליהן. קוראים להן 'עוגיות' למרות שהן יותר מזכירות קרקרים. בבצק שלהן יש בירה במקום מים והרבה הרבה שומשום.

אמנם זה מלוח אבל זה לגמרי נחשב "קינוח": יצא לכם פעם להתארח אצל משפחה ממוצא צפון אפריקאי ובסוף הארוחה במקום להתפנק על חתיכת עוגה שווה התפרקתם על פיצוחים?? אז כזה. ליד הפיצוחים.

במקור, מרדדים את הבצק וחותכים לרצועות ואז תופסים כל רצועה משני הצדדים ומגלגלים, אבל אפשר לגמרי להשאיר את הרצועות שטוחות, מניסיון- זה לא פחות טעים.

מצרכים:

500 גרם קמח
250 מ"ל בירה לבנה
1/2 כוס שמן
1/2 כף מלח
1/2 כף סוכר
מלא שומשום (לבן, או שחור, או קצח)

אופן ההכנה:

לשים את כל החומרים יחד לבצק רך ונעים.
מחלקים את הבצק ל3 כדורים ומניחים למנוחה של עשר דקות.
מפזרים המון שומשום (שחור, או לבן או קצח)  על משטח העבודה ומתחילים לרדד את הבצק. מפזרים שומשום גם מלמעלה וממשיכים לרדד ליריעה גדולה ודקה (בעובי 2 כרטיסי אשראי).
חותכים את היריעה לרצועות בעובי 1 ס"מ ומגלגלים כל רצועה משני הצדדים (לא חובה).
מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה, תוך הידוק הקצוות.
(אל תפחדו להניח את המקלות בצפיפות, הם לא תופחים, להפך, טיפה מתכווצים).
אופים בתנור שחומם מראש על 180 מעלות, כ20 דקות עד שהמקלות משחימים יפה.

שומרים בקופסא אטומה עד שבועיים.

כמה פשוט ככה טעים!