זה היה ערב בלתי נשכח.
את זה שאני חולה על קפה עפאים, ואני חולה על גולן, ועל אדם (ועכשיו גם על אורי)- אתם בטח כבר יודעים.
אז קחו את כל אלה ושימו אותם יחד במטבח עם שף עומר עלאוון שבא במיוחד.

בשבילי, חוץ מזה שזו הזדמנות לשבת פעם נוספת בעפאים, זו הזדמנות ראשונה (ואולי יחידה) לאכול מידיו של שף עומר, שהוא גאון אבל תמיד מבשל במסעדות לא כשרות (ובצדק..)

היו 2 מנות בארוחה הזו שלא אשכח לעולם.
האחת היא רביולי עדין עם לאבנה חמה וחמאת מרווה מבחוץ. כמה פשוט ככה אלוהי.
והשניה היא מנה של סלרי מוקפץ שיושב על פרוסת בישקוטי עדינה ויפה ומעל הכל עיגול גבינת צאן שהם מכינים במשק.

באותו לילה  לא יכולתי להירדם מרוב עונג. בבוקר שלחתי לגולן הודעה שישלח לי את הטלפון של אדם. ושלחתי לאדם הודעה שאני חייבת את המתכון.

הוא שלח לי אותו.
ואני לא הייתי בהלם, כי כאלה הם האנשים שמרכיבים את ירושלים שלי.

לקחתי את הסלרי הזה ושידכתי אותו לסלמון, וזה יצא מושלם:

מצרכים:
נתח סלמון באורך 20 ס"מ בערך
1 בצל לבן
1 סלרי
כף חמאה
שמן זית
עלים מ-2 גבעולי טימין
רבע כוס סילאן
מלח
פלפל
מיץ מחצי לימון

מנקים את הסלרי וקוצצים דק- בעיקר את הגבעולים עם מעט עלים.
מקפיצים במחבת עם כף חמאה ומעט שמן זית עד שהם מתרככים (בערך 20-30 דק)
מוסיפים סילאן וטימין ומתבלים. מקפיצים עוד דקה יחד ומכבים את האש. מצננים לגמרי.

פורסים את הבצלים דק דק (הכי דק שתוכלו) ומסדרים בתחתית של תבנית לתנור (או סוטאז' עם ידיות מתכת).
מניחים את הסלמון על הבצלים ומכסים אותו בסלרי המוקפץ.
מניחים להם להתייחד כחצי שעה-שעה ומדליקים את התנור על 180 מעלות.

מכסים את התבנית בנייר כסף או מכסה וכשהתנור חם מכניסים את הדג לרבע שעה-עשרים דקות.
לי יש בעיה- אם הסלמון שלי אפילו רק טיפה יבש אני לא מסוגלת לגעת בו. אז אחרי רבע שעה, אני ממש ממליצה לכם לבדוק אותו מדי פעם. ברגע שהוא שינה את צבעו משקוף לאטום- הוא מוכן (ותחשבו שהוא עוד מתבשל מהחום של עצמו. ואם זה לשבת אז גם יש לו זמן על הפלטה).