אני מבינה אתכם,
גם לי לקח הרבה זמן לאהוב דגים נאים.
בכלל להבין שזה משהו שאפשר לאכול, שהוא טעים, שיש לו איכויות אחרות לגמרי מדגים מבושלים.
וגם זה, כמו עוד הרבה טעמים שהחיך שלי למד לאהוב- אני חייבת לאלון.
אמנם הוא גדל על מסורת קולינרית של קיבוץ, אבל דוקא בגלל זה- הוא מגיע פתוח להרבה מנות. אין לו מחסומים בראש כשמדובר באוכל, הוא לא גדל על חוקים של מה כן אוכלים ומה לא.
מאז שאנחנו יחד העושר הקולינרי שלי רק מתפתח עוד ועוד. ואין לי ספק שזה בזכותו.
אם הייתי מתחתנת עם תוניסאי, משלנו, הייתי ממשיכה לאכול כל חיי רק קוסקוס וכפיתות (שזה הכי טעים בעולם, ובכל זאת..)

אז גם אם אתם עכשיו כמו שאני הייתי פעם, נסו לשחרר ואני מבטיחה לכם עונג צרוף.
אם מעולם לא התעסקתם עם דגים נאים, זה מש לא מסובך, וכדי להקל על המשימה עוד קצת אפשר לבקש ממוכר הדגים שיוריד לכם את העור. ברגע שאין עור על הדג, הוא קל לחיתוך כמו מלפפון. אז דמיינו שזה מלפפון שאליו אתם מוסיפים עוד כל מיני דברים טעימים חתוכים, מערבבים וזה מוכן.
אני הכנתי את הסביצ'ה עם פלמידה כי מוכר הדגים שלי שם לי בשקית חתיכה במתנה, אבל אפשר להחליף את הפלמידה כמע בכל דג אחר- לברק, דניס, אינטיאס, בס, מוסר ים ואפילו סלמון.

רק דבר אחד מאד מאד חשוב- שהדג יהיה טרי. קונים דגים לסביצ'ה (כמו לסושי) רק ממקום נקי ואמין. אני קונה מדוד דגים בשוק, אבל בטוחה שיש עוד המון שאפשר לסמוך עליהם בעניין הטריות. זה החלק הכי חשוב בסביצ'ה, שתדעו. ברגע שיש לכם דג טרי הכל זה סלט ירקות (או פירות).

מצרכים:
150 גרם פלמידה (ללא העור, ואפשר גם כל דג אחר)
6 תותים
2 קיווי מוכנים לאכילה אבל לא בשלים מדי
חצי אפרסמון (אפשר להחליף בתפוח ירוק)
8 עלי נענע קטנים
מעט עלי אורגנו/זעתר טריים
חופן אגוזי לוז קלויים
לימון (אם יש ליים אז עדיף)
מלח גס
שמן זית

אופן ההכנה:
חותכים את הדג לקוביות של 1 ס"מ ומניחים בקערה.
חותכים את התותים והקיווי לקוביות באותו הגודל בערך ומוסיפים לקערה.
פורסים את האפרסמון לפרוסות דקות ומוסיפים.
קוצצים את עלי הנענע בזהירות (אם הם מספיק קטנים אפשר להשאיר אותם כך)
מוסיפים גם את עלי הזעתר.
מתבלים במלח, מיץ לימון וגרידת לימון ושמן זית. מערבבים בעדינות ומסדרים בצלחת.
מלמעלה שוברים גס אגוזי לוז ואוכלים מיד.
אפשר ורצוי לבזוק עוד מעט שמן זית בצלחת כדי שתוכלו אח"כ לנגב את כל המיצים הטעימים עם לחם טרי.