את ליאור אהובתי אין אחד שלא מכיר.
(ואם יש אחד, מהר לעשות גוגל, כי היא לגמרי ערך באנציקלופדיה של המין האנושי תחת ההגדרה "נשים שעשו היסטוריה")
פגשתי אותה בצילומים לבייקאוף,
קטנה וקופצנית, קצת שמנמנה וסחבקית.
התחברנו תוך דקה,
אח"כ התברר לי שהיא נדבקה אלי בגלל בארי.
היא היתה מאוהבת בו,
בת 20, וכל כולה רוצה חתונה ומלא ילדים.
מאז עבר הרבה שוקולד בנהר,
תקופה היא חיפשה את עצמה פה ושם,
ואז ה' זרק לה בראש הברקה פסיכית שממנה היא צמחה כמו מטאור ועכשיו היא מפלצת (בקטע טוב).
היא אישה מיוחדת, עקבו אחריה באינסטגרם ותבינו מה אני אומרת.
כל פוסט יומולדת אני בוכה דמעות,
יש לה לב ענקי כמו היקום, והיא הכי אמיתית שיש.
את העוגה הזאת היא הכינה למשפחה שלה לחג ראשון,
ואלון מאז שראה אותה, היא לא יוצאת לא מהראש.
"בואי נכין בואי נכין"
אבל מה לעשות שהשנה לראשונה החלטתי לא להכשיר את המיקסר?
ואתם תכף תראו שיש פה הפרדת ביצים והקצפה לבנה, והקצפה צהובה.. בקיצור, חשבתי שזה חסר סיכוי.
אבל הוא כ"כ רצה, שהוא הסכי להקציף ביד.
שמעו, זה עבד,
אבל אין ספק שהוא יצא מזה מאד מחושל ושרירי.
עכשיו טעמתי ממנה, והיא וואו. פשוט וואו.
ליאור שמה מעל גנאש שוקולד חלב נוזלי,
אני החלטתי ללכת על קרמל מלוח נוזלי,
ודעו שהיא פגזית גם בלי שום רוטב.
מצרכים:
200 גרם חמאה
200 גרם שוקולד מריר
6 ביצים L
200 גרם סוכר
150 גרם שקדים טחונים
2 בננות בשלות אבל לא מאד
לרוטב:
חצי כוס סוכר
200 מל שמנת מתוקה
מעט מלח ים
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל170 מעלות טורבו.
במיקרו או על באן מארי ממיסים שוקולד וחמאה.
מפרידים את הביצים ואז:
את החלבון מקציפים לקצף יציב אך רך.
את החלמון מקציפים עם הסוכר לקציפה תפוחה ובהירה.
מוסיפים את השוקולד לחלמון תוך כדי הקצפה
ואז מוסיפים את השקדים.
מקפלים את הקציפה הלבנה לתוך תערובת החלמונים והשוקולד-
עושים השוואת מרקמים קלה-
בהתחלה מקפלים שליש מהקצף הלבן לתוך התערובת השחורה ואז מוסיפים את השאר.
מעבירים לתבנית עגולה או מלבנית סטנדרט 25*30
חותכים בננות לאורך ומסדרים על הבלילה.
אופים 30-35 דקות או עד שקיסם הננעת המרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.
העוגה צריכה לצאת רכה מבפנים וקשיחה מעט מבחוץ.
לרוטב הקרמל:
ממיסים את הסוכר במחבת,
כשהוא הופך לקרמל מוסיפים את השמנת המתוקה תוך כדי טריפה.
זה יבעבע וישתולל, ואז ירגע ויתאחד.
מוסיפים מלח וטורפים שוב.
שופכים את הרוטב על העוגה וזוללים, כנראה בכפית.
